שעה של מדיטציה באוסף פוירלה בברלין (The Feuerle Collection)

המוזיאון שנולד מתוך תשוקה לשקט

The Feuerle Collection (אוסף פוירלה) הוקם על ידי האוצר והאספן דיזלדורף דזידריוס פוירלה, שבמשך שנים אסף יצירות אמנות מזרחיות עתיקות לצד אמנות עכשווית מערבית. המבנה שבו שוכן האוסף – בונקר מתקופת מלחמת העולם השנייה – עוצב מחדש בידי האדריכל הבריטי ג’ון פוסון, הידוע בגישתו המינימליסטית. התוצאה היא חלל מסתורי, קפוא בזמן, שבו כל פרט תוכנן כדי לעורר שקט פנימי.

בתוך הבונקר העצום נפרשת חוויה רב־שכבתית: פסלי אבן מהאימפריה הקמבודית, רהיטי קיסרות סיניים מהמאה ה־2 לפני הספירה ועד המאה ה־17, ועבודות עכשוויות של אמנים כמו אניש קאפור וזאנג ליפינג. אך גולת הכותרת היא דווקא ה־Meditation Hour – שעה אחת שבה המבקרים מתבקשים לעשות דבר אחד בלבד: לשתוק.

שעה של מדיטציה בין אמנות ומים

ה־Meditation Hour מתקיימת אחת לשבוע, בכל יום חמישי בשעה 18:00, ומיועדת למבקרים המעוניינים לחוות את האוסף בצורה שונה – לא דרך עיניים מתבוננות, אלא דרך נוכחות שקטה.
הכניסה נעשית בקבוצות קטנות בלבד. הדלתות נסגרות, המדריכים נעלמים, והאור מתעמעם. במקום מוסיקה או הסברים – רק צליל צעדים על רצפת האבן והנשימות של הנוכחים.

החוויה נפתחת ב־Sound Room – חלל שבו האקוסטיקה המדויקת יוצרת תחושת ריחוף. כל נשימה, כל תזוזה קלה הופכת לחלק מהרכב הצלילים של המקום. משם ממשיכים אל ה־Lake Room, מרתף חצי־מוצף שבו מראה המים משקפת את האור ואת האמנות. המבקרים מתיישבים על מזרנים ושמיכות המונחים ברחבי החלל, ועוברים למסע פנימי בן שעה של שקט וריכוז.

לא עוד מוזיאון – חוויה טיפולית

למרות שמדובר במוזיאון, ה־Meditation Hour מזכירה יותר מפגש טיפולי מאשר סיור אמנות. אין מדריך, אין דיבור, אין מצלמות. המטרה איננה להבין את המשמעות של היצירות אלא לחוש אותן – לא דרך מילים, אלא דרך חוויה ישירה.
במקום שבו בחרו לשמור על חשכה קלה ועל טמפרטורה קבועה, גם התחושות הפיזיות משתנות – הגוף נרגע, הנשימה מתארכת, והמחשבות שוקעות.

יש מי שמדווחים על תחושת שלווה עמוקה שמגיעה כבר אחרי כמה דקות של שקט. אחרים מתארים את זה כ״ריסטארט לתודעה״ – הזדמנות לעצור את המרוץ של היום ולהתחבר לרגע נוכחי אחד.